לגבי ה"פרקטיות" - הקריירה של הנשמה

בלי השראה אלוהית שום דבר לא יכול לזוז באופן שמשקף את המציאות ולכן הוא חסר משמעות, חולף ונופל. 

מה שנקרא שמיים - אלה הקרקע. "שם" ב"רוחניות" נמצא בסיס הפעולה היחיד שבאמת מעשי ושלם בכל הרמות. כאשר אני פועל כיחידה בודדת שצריכה להגשים את עצמה ולהשיג הישגים, אני מהר מאוד מאבדת טעם. לכן הגעתי לתובנה שהכי מעשי בשבילי זה לעשות לי דירה במרומים. זה המוצק בעיניי ולא ה"גשמי". הארצי הוא הענן המעופף שארמונותיו באויר. אני משקיעה את עצמי בצורה שלמה אך ורק בביתי האמיתי, אך ורק במקום שמעניק לי שלווה ושמחה ומשמעות. חוויית לב זאת איננה מאויימת על ידי העולם הזה. ציר הזמן לא קיים לדידה. כל האושר תלוי בהבנת נשמה את עצמה ולא בהישגיה והשפעותיה הניכרות לעין. 

זה מה שהיה לי להגיד. וזה מה שברצוני לחלוק. לכן, אינני חושב שהדרך המתפשרת תעבוד בשבילי. כי כבר בטעות יסודה. אין עולם ארצי-מעשי להתפשר עימו. יש אמת אחת שמחה של אהבה ונתינה ללא התחשבות בהצלחה וכשלון. 

אינך רואה את מה שחשוב כאן. 

את. 

זה כל המסר וזה מקורו. 

את. 

למענך הדברים הועלו על הכתב. גם אם בצורה שנדמית לנו כפלייר, אין כאן שאיפות והשקעה בעתיד. זאת אהבה טהורה בהווה ממך אל הנשמה, מאלוהים אליי ואל כל הבריאה. והכל קורה בשכל האחד. 

איזה מין אדיוט אני שאדלל או אסתיר את עוצמת ה' ? איזה מין אדיוט אני שאנסה להקטין את האינסופי? ולמען מה? הרי כל העולם סובל מההסתר וההדחקה של עוצמתו האמיתית. 

לא! 

מוטב שארשה לשכינה לדבר דרכי בקול הכי רם וברור. 

מי שיקשיב הוא החלק שכבר יודע וכבר בעצמו מבקש להתעורר. להיזכר שאין חלומות. שכל הטוב הוא אמיתי ואי אפשר להפסידו. 

סדנאות ופליירים יבואו ויילכו

כגלים על חופם של איי בסדר : 

"כולם היו בניי" 

ואת היית אימם